החלטה בתיק ב"ש 9750/07

הבקשה וכתב האישום

1.         לפניי בקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 3088/07.

2.         בד בבד עם הגשת בקשה זו הוגש נגד המשיב כתב אישום ובו שלושה אישומים:

            באישום הראשון נאמר, כי ביום 26.5.07 התרחש פיגוע ירי טרוריסטי במחסום ש'יח סעד שבמזרח ירושלים שבוצע על ידי שני מחבלים, מחמוד הלסה (להלן: "המפגע") ומידחאת שקיראת. במהלך הפיגוע נפצעו חיילים ישראליים ועובר אורח מקומי נהרג. שני המחבלים נורו למוות על ידי כוחות הביטחון.

            כשבוע ימים לפני הפיגוע האמור, בכפרו שבג'בל מוכבר, פגש ענאן חליאלה (להלן: "ענאן") במפגע עימו היה בקשרי חברות. המפגע פנה לענאן וביקש ממנו שישיג עבורו "אקדח 14". ענאן נענה לבקשתו ופנה לאדם המוכר לו בכינויו "קיקה" וביקש לרכוש באמצעותו אקדח 14 עבור המפגע. משהתקשה קיקה להשיג את האקדח, פנה ענאן לאדם נוסף בשם מחמד עצאם, אולם גם דרכו לא הצליח ענאן לרכוש את האקדח.

            זמן קצר לאחר מכן, התקשר ענאן לנאשם וביקש לרכוש באמצעותו את האקדח. הנאשם נענה לבקשתו של ענאן ואמר לו כי הוא יכול להשיג לו אקדח "עיראקי" בקוטר 9 מ"מ וענאן הסכים לרכוש אקדח זה.

            עוד באותו היום, הגיע הנאשם לביתו של ענאן ומסר בידיו את האקדח הנ"ל, לא לפני שביקש תמורתו סכום של 8,500 ש"ח. ענאן ביקש מהנאשם שימתין לו עד שיביא את הכסף. בתוך כך, מסר הנאשם את האקדח לענאן. ענאן נטל את האקדח מהנאשם והלך לביתו של המפגע, מסר לו את האקדח ואמר לו כי שילם תמורתו לנאשם 10,000 ש"ח.

            המפגע נתן לענאן סכום של 11,000 ש"ח וקיבל ממנו את האקדח. ענאן חזק לנאשם ומסר לו סכום של 8,500 ש"ח במזומן.

            באישום זה מיוחסת לנאשם עבירה של עסקה אחרת בנשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); והובלת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין.

            באישום השני נאמר, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך חודש מרץ 2007 לערך, נסע ענאן יחד עם הנאשם לשפרעם. בדרכם חזרה, סמוך לצומת הכניסה לכפר ביר אל מכסור, הבחין הנאשם בחייל שנשא נשק ועמד בתחנת האוטובוס. בראותו את החייל, הציע הנאשם לענאן להתקרב לתחנת האוטובוס ולחטוף את נשקו של החייל, תוך שהוא מנסה לשכנעו באומרו, כי "היהודים פחדנים" ויהיה קל לחטוף מהחייל את נשקו, אך ענאן סירב להצעה.

            בגין אישום זה מיוחסת לנאשם עבירה של ניסיון לשידול לביצוע שוד בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 33 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 402(ב) לחוק העונשין וסעיף 144(ב) לחוק העונשין.

            באישום השלישי נאמר, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כשלושה ימים לאחר הפיגוע המוזכר באישום 1 לעיל, נסע הנאשם יחד עם ענאן וחברם דוגראם אבו סרחן לטייל בצפון הארץ. במהלך הנסיעה הציע הנאשם לענאן ודוגראם לחטוף נשק מחייל שעמד בסמוך לתחנת אוטובוס. בהמשך נסיעתם בסמוך לנחל החצבאני, הבחין הנאשם בשני חיילים שישבו על גדת הנחל ועשו "על האש". בראותו את החיילים, הציע הנאשם לדוגראם ולענאן כי יתקרבו אל החיילים, ואם יהיה להם נשק, יגנבו אותו. ענאן ודוגראם השיבו לנאשם כי הם אינם מעוניינים. הנאשם הסתובב סביב החיילים, אולם משהבחין כי הם אינם נושאים עמם נשק, חזר לרכב והשלושה נסעו חזרה לירושלים.

            בגין אישום זה מיוחסת לנאשם עבירה של ניסיון לשידול לגניבה ונשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 33 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 384(ב) לחוק העונשין וסעיף 144(ב) לחוק העונשין.

3.         בבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נאמר, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. כן נאמר, כי העבירות נשוא כתב האישום מקימות עילה למעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(2) וסעיף           35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), וכן קמה עילה נוספת למעצרו לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים.  בבקשה נטען, כי חומרת העבירות ואופיין מצביעים על מסוכנותו הרבה של המשיב ועל כן לא ניתן לשחררו לכל חלופת מעצר.

המסגרת הנורמטיבית

4.         דינה של בקשה זו להידון במסגרת סעיפים 21(א) ו-(ב) לחוק המעצרים. בגדרם של סעיפים אלה תיבחנה השאלות, האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות הנטענות בכתב האישום, האם קמה עילת מעצר והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור, שפגיעתם בחירותם של המשיבים, פחותה, היינו, חלופת מעצר.

ראיות לכאורה ועילת מעצר

5.         בדיון שהתקיים ביום 15.7.07 הסכים ב"כ המשיב, עו"ד ריאד סואעד, לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד המשיב, ועל יסוד הסכמתו הנני קובע, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, וכי קמה עילת מעצר נגדו. הדיון התמקד בשאלת חלופת המעצר.

חלופת מעצר